מסיבת סיום סוף שנה

עוד שבועיים המסיבה!
אני עדין לא בלחץ אבל יודעת שיש הרבה מה להספיק.
השנה החלטתי לערוך הפתעה להורים ולהקרין להם מצגת עם תמונות של הילדים שלהם,
אבל לא סתם כל מי שיש לו אמונה ורגש פשוט יזיל דמעות. הייתי מפרסמת אבל אין לי הסכמת הורים לפרסום תמונות,
אולי אני אטשטש אבל אז אאבד את כל הפואנטה, כי לראות את הילדים הזכים האלה את המבט האוהב שלהם
התמימות זה היופי.
בשביל זה בחרתי להיות גננת בשביל הילדים האלה, החיוכים החום והאהבה שהם מחזירים אין זה שווה כל קושי בדרך, פשוט בא לבכות רק מלחשוב עליהם הצדיקים הקטנים שלי.
מתגעגעת אליהם אפילו שלא הסתיימה השנה
מקווה שהמסיבה תהיה מוצלחת אעדכן בהמשך!

 תמונה של פעילות

הילדים המצולמים מותרים לפרסום .

שתוק! שתוק! מה אתה יודע?

הייתי בשוק השבוע וראיתי אפרסקים זו תחילת העונה,
זה הזכיר לי את ימי הקטיף במושב.
למזלי ולמזלו של אחי יהונתן אנו היינו האחים הקטנים יותר, כך שהרבה קטיפים לא הצטרכנו להשתתף
אולם זכורים לי כמה וכמה דברים:
1. הציפייה להפסקת האוכל, לחם עם חביתה ועגבנייה שהגירה את מימייה אל הלחם הלבן הטרי, יחד עם כוס תה מהביל מהתרמוס.
2. השיפשוף של חגורת התרמיל על הצוואר של ילדים צעירים, והניסיון למלא תרמיל כפול ולו רק בכדי לא לשוב שוב על עקבותינו, כושלים ומדדים לעבר המיכל.
3. הניסיונות לסיים את מלאכת הקטיף ע"י דילוג על תפוחים, "אבא!,  גמרנו לקטוף את השורה, אין עוד התפוחים הגדולים" ואז אבי גובהו מטר חמישים וחמש בא ומראה לנו שיש עוד הרבה ומה הכוונה כאשר הוא אומר גדול.
4. שורות האין סופיות של עצים ואי הידיעה הברורה מה החלקה שלנו ומה של חסיבה, הדודה האהובה והנה אנו מוצאים את עצמנו קוטפים מהעצים של חסיבה וכולנו מלאי אושר, אבא פה יש הרבה תפוחים גדולים, מלאנו התרמיל ואבינו בא לראות "מה אתם עושים זה של חסיבה!" תניחו בצד, מסתבר שהדשא של השכן באמת ירוק יותר, לאחר מכן חסיבה צורחת על אבי על שלא לימד את הילדים להבדיל בין השורות.
5. הניסיון לקטוף על הסולם, החושף פחד גבהים שהיה קבור עמוק בלב.
6. הצפייה באחי הגיבור עמיחי מטפס על הסולם על כתפו תרמיל והוא מרקד סביב העץ בעודו עומד על הסולם וקולט אל תרמילו כל תפוח שיעז למרוד.
7.. גאולה אחותי הגיבורה, בת בן, צונחת ממרומי הסולם אל תוך מיכל מלא אגסים.
8. ואותה גאולה עונה בביטחון לאחי עמיחי "שתוק שתוק מה אתה יודע" כשהלה צועק לה "אל תקטפי אלו השורות של שאול פרץ", בסוף מסתבר שאלה אכן היו השורות של שאול פרץ ושוב משאירים תרמיל ושוב מתנצלים.
9. החום המתיש והרעב, מדמים את אחינו לנקניקיות וקוראים בקולי קולות אנו רעבים אפילו שרק הגענו, כדי לחזור הביתה ולא לקטוף.
10. החזרה ברגל הבייתה עם אמי האהובה, מנסה לתפוס טרמפ על טרקטור ועגלה.
11. ליאור ואריק המסריחים שברחו הבייתה על האופניים ולא חזרו עד תום הקטיף.
12. אהבת עסיס התפוח עת נקטף מן העץ, מרווה, מרוסס ללא שטיפה.
13. הקוצים המגרדים של האפרסק.
14. חישוב אופן קטיפת האגס, כדי לא לפגוע ביבול הבא.
ולסיום החוויה שחיכינו שתסתיים.

סיכות יפות מעוצבות של יהונתן עיצובים

כל הסיכות כמעט עולות 20 ש"ח

עשרה ש"ח

עשרה ש"ח

סיכות משודרגות למטפחות

מטפחות מעוצבות

happy brithday card to my best frind

שמן שמן על מה אתה מתלונן

משפטים של שמנים:

1. "מחר נתחיל דיאטה".
2.   "ביום ראשון הרי אין מצב בשבת"
3. אני היום לא אוכלת כלום צמה! (כעבור חצי שעה תופסים אותה עם שווארמה).
4. "אז החלטתי להפסיק לחם ופחממות" (מה אורז זה פחממה!!! ואפונה?!!! ותירס!!!!)
5.  "עזבו אני בשיטת הנקודות" ("מה כבר נגמרו לי הנקודות" )
6. "האבקה הזו מה זה גורמת לי להרגיש שבעה פשוט בא לי להקיא" (אחרי דקה בשרותים "בעעעעעעעעעע")
7. "עזבו שמעתי שבחלי מרזים, שמה  אוכלים כל היום כל שלוש שעות כמו תינוק אין מצב שאהיה רעבה" לאחר חודש ניסיון, "בסדר כל שלוש שעות פרוסה לחם קל, כף גבינה הכל בדגמיות בקושי מדגדג לי את הקיבה.
8. אני חייבת להיות שבעה ולאכל, אני אמא אני צריכה לתפקד"
9. "אני לא יכולה לבד אני צריכה תמריץ, נתערב" מתערבים כמובן על ... ארוחה במסעדה מפסידים והלכה הדיאטה" 
10. הדתיים: :"אני נודרת לא לאכול עוד לחם" אחרי כמה שעות אבא נדרתי נדר לא לאכל לחם מה עושים אני רעבה? תתיר לי! אני עוד בחזקתך?, לא?! אז מי יכול אהה בעלי!!!! מיכאל!!!!!!!"
11. זהו לא צריך להפסיק לאכול פשוט לעשות כושר אני ארשם היום למכון...... היום אני ארשם....כעבור שנה +עשר קילו עודפים.
12. להריוניות:"אני אוכלת לשניים אי אפשר עכשיו אחרי הלידה בטוח שומרת"
13. ליולדות:"כל הגוף כואב סוף סוף חזרו לי הטעמים איך אפשר לוותר אני חייבת לטעום"
14. למניקות:"אם אין אוכל אין חלב, וחוץ מזה כולם מרזים בהנקה" (חוץ מאלה שמשמינים).

   זה מה שיש לי רוצות או רוצים להוסיף עוד בבקשה