על תקוות ומה עוד

הנה ימים חלפו,

בהם תקוות נופצו,

לאלפי רסיסים בוהקים, 

עת מנסה אני לאספם לחברם את ידי שורטים,

אולם,למודת אכזבה

ללא חדווה

יודעת על דברים שנראו אחרת ממרחק

עת קרבתי בושתי ונכלמתי

האם אלה הם פני הזולת?

דאב ליבי, תש כוחי, אך אין עזר איתי 

יש שזהו המסלול אותו תווה הבורא,

ונדמה כי אין קול ומענה.

ובתפילה לחסדי אל מרומים,

תן טובה וחסדים גלויים.

שהפסיעה הבאה תהא באהבה רוויה,

שלא אדע צער וכאב ועת קיץ יחלוף בקול רינה

ומקהלות ילדים, 

תן לי ברכת אושר ובריאות ממך אלוקים.