שבת מוזרה עברה עלינו כאן בנצרת עלית,
פעם גשם, פעם שמש משהו מוזר אך מאפיין את האביב.
אפילו ברד ירד, מה שהזכיר לי את השלג במושב השלג של שנת 1990
מטר כמעט, כל כך חיכינו לשמוע שאין בית ספר- ואכן עם שחר עת פקחנו עיניים
הכל בחוץ היה נראה חשוך, אולם האדמה זהרה בלובנו של השלג.
צרחות מלאו את חלל הבית: "יש!!!! שלג!!!! שלג יורד", התכנית של בולי איש השלג הסתיימה
ואנו הבנו שאין לימודים שמחה וצהלה.
על תנור הגז הבנוי משלושה מלבנים, אמא חממה את הגבינה הצהובה והחמאה עד שנזלה לה בידיה הכבדות, מרחה חמאה על טוסט שנצרב בחומו של התנור שרגע קודם חיככנו בו את רגלנו כדי להתחמם, לא נורא
הרי החום הורג את החיידקים. טעמם של הטוסטים האלה עד היום בפי, המון חמאה גבינה חמה מותכת
וגוף מכווץ למול מקור החום היחיד בבית.
אמא.
