סיכות יפות מעוצבות של יהונתן עיצובים

כל הסיכות כמעט עולות 20 ש"ח

עשרה ש"ח

עשרה ש"ח

סיכות משודרגות למטפחות

מטפחות מעוצבות

happy brithday card to my best frind

שמן שמן על מה אתה מתלונן

משפטים של שמנים:

1. "מחר נתחיל דיאטה".
2.   "ביום ראשון הרי אין מצב בשבת"
3. אני היום לא אוכלת כלום צמה! (כעבור חצי שעה תופסים אותה עם שווארמה).
4. "אז החלטתי להפסיק לחם ופחממות" (מה אורז זה פחממה!!! ואפונה?!!! ותירס!!!!)
5.  "עזבו אני בשיטת הנקודות" ("מה כבר נגמרו לי הנקודות" )
6. "האבקה הזו מה זה גורמת לי להרגיש שבעה פשוט בא לי להקיא" (אחרי דקה בשרותים "בעעעעעעעעעע")
7. "עזבו שמעתי שבחלי מרזים, שמה  אוכלים כל היום כל שלוש שעות כמו תינוק אין מצב שאהיה רעבה" לאחר חודש ניסיון, "בסדר כל שלוש שעות פרוסה לחם קל, כף גבינה הכל בדגמיות בקושי מדגדג לי את הקיבה.
8. אני חייבת להיות שבעה ולאכל, אני אמא אני צריכה לתפקד"
9. "אני לא יכולה לבד אני צריכה תמריץ, נתערב" מתערבים כמובן על ... ארוחה במסעדה מפסידים והלכה הדיאטה" 
10. הדתיים: :"אני נודרת לא לאכול עוד לחם" אחרי כמה שעות אבא נדרתי נדר לא לאכל לחם מה עושים אני רעבה? תתיר לי! אני עוד בחזקתך?, לא?! אז מי יכול אהה בעלי!!!! מיכאל!!!!!!!"
11. זהו לא צריך להפסיק לאכול פשוט לעשות כושר אני ארשם היום למכון...... היום אני ארשם....כעבור שנה +עשר קילו עודפים.
12. להריוניות:"אני אוכלת לשניים אי אפשר עכשיו אחרי הלידה בטוח שומרת"
13. ליולדות:"כל הגוף כואב סוף סוף חזרו לי הטעמים איך אפשר לוותר אני חייבת לטעום"
14. למניקות:"אם אין אוכל אין חלב, וחוץ מזה כולם מרזים בהנקה" (חוץ מאלה שמשמינים).

   זה מה שיש לי רוצות או רוצים להוסיף עוד בבקשה

שלג שלגון

במושב הקטן במשפחה מרובת ילדים כשמכונת הכביסה עובדת שעות נוספות ובחורף אין היכן ליבש את הבגדים,
כפפות בוודאי שלא היו, רק לילדים העשירים, ומי שהגדיל עשות היו לו כפפות גזורות, לשווא ניסינו לצור כפפה במו ידינו.
הנחנו את כף היד על בד סרטטנו ואף תפרנו, אך משום מה תמיד הייתה אצבע עודפת או חסרה, רוב הפעמים הכפפה הייתה קטנה ונפרמה בקלות.
אז מאחר ועל כפפה לא דברה התורה, ושלג יורד בחוץ ואנו חפצנו נורא להכין בובת שלג כמו בסרטים, חשבנו על גרביים, אך בחורף כשכל ילד שם שתי זוגות המצרך בהחלט היה נדיר. מכונת הכביסה רוב הפעמים איבדה זוג ותמיד הייתה מוצא כל מני גרביים בודדות גרושות או לא עלינו אלמנות, בכל זאת ואשרי צהל מצאנו כמה גרביים צהליות שאחי שמר לצבא מיד הנחנו אותן על כפות ידינו הקטנות וניסינו לבנות איש שלג, אני זוכרת שלא הצלחנו וליאור ואריק דווקא כן עלה בידם.
אך מה שקרה אחר כך היה חוויה.
מאחורי הבית מדרון קטן אך בעיני ילדים הוא נראה גדול יותר, אחי לקחו שקיות זבל, אוהוי אם אמא הייתה מגלה וגם את המגש הגדול שאתו הייתה נושאת לחם לפרנה, התיישבו עליו כמזחלת וגלשו, גם אני ואחי הצטרפנו למסיבה ואכן הייתה חגיגה גדולה, בקולי קולות קראנו שלג שלגון, ועמי אחי צחק, עד היום אני לא יודעת למה אבל כנראה הטון היה מצחיק משהו בסגנון נווה חמציצים רק שאז עדין לא היה נווה חמציצים אז זה אומר שאנו המקורים.

שבת מוזרה

שבת מוזרה עברה עלינו כאן בנצרת עלית,

פעם גשם, פעם שמש משהו מוזר אך מאפיין את האביב.

אפילו ברד ירד, מה שהזכיר לי את השלג במושב השלג של שנת 1990

מטר כמעט, כל כך חיכינו לשמוע שאין בית ספר- ואכן עם שחר עת פקחנו עיניים 

הכל בחוץ היה נראה חשוך, אולם האדמה זהרה בלובנו של השלג.

צרחות מלאו את חלל הבית: "יש!!!! שלג!!!! שלג יורד", התכנית של בולי איש השלג הסתיימה

ואנו הבנו שאין לימודים שמחה וצהלה.

על תנור הגז הבנוי משלושה מלבנים, אמא חממה את הגבינה הצהובה והחמאה עד שנזלה לה בידיה הכבדות, מרחה חמאה על טוסט שנצרב בחומו של התנור שרגע קודם חיככנו בו את רגלנו כדי להתחמם, לא נורא

הרי החום הורג את החיידקים. טעמם של הטוסטים האלה עד היום בפי, המון חמאה גבינה חמה מותכת

וגוף מכווץ למול מקור החום היחיד בבית.

אמא.