אתמול היה תשעה באב היה צום לא קל. והיום לקחתי את הילדים לדלתון, אחותי בעלת צימרים מדהימים במושב בשם "בקטות לוטן" (אגב נשארו שם מספר ימים פנויים לבין הזמנים)
כדי שילדי יהנו מהבריכה הגדולה של הצימרים. כששבתי לביתי, אחזני פרץ של נוסטלגיה, הוצאתי את האלבומים אשר ניכר כי ידעו ימים טובים יותר, דפיהם אך בקושי חוברים לכריכת האלבום, תמונות בתפזורת בתוך שקית דהויה מקופת חולים. שולי התמונות מגולגלות חופנות בחובם זכרונות ילדות.
אימי שדואגת לי מכל באה לברר את אשר אני עושה. ראתה כי אני מצלמת את התמונות ובתמיהה רבה שאלה למה? ובכן יקירי חשבתי לחלוק עמכם כמה רגעים שהונצחו בעדשת המצלמה עם כמה סיפורים מצחיקים מרגשים ונדירים.