אני זייפנית?!

בשבת ישבתי עם אחי יהונתן והעלינו זכרונות מהעבר, הוא סיפר לי כי חברו שהתחתן זה מכבר ביקש ממנו לשיר ביום חתונתו, עוד הוא מספר ואני חוזרת שנים אחורה לחתונות אחי בני הבכור.
שם בימים ההם היינו אני ואחי צוות הווי ובידור לכל המעוניין היינו שרים בדשא הגדול שליד המכולת בדשא של  סבתא סוליקה, מאחורי הבית ואפילו לשכנים, השיר של מדונה היה אז להיט papa dont preach אבל אנו באוזננו הילדותיות שמענו ושרנו בקולי קולות פפה דונט פיצ' דומה אבל לא מדוייק בכל מקרה הדבר הסב הנאה רבה לשומעים או כך זה נראה.
במהרה צרפו אותי ואחר-כך גם את אחי למקהלת בית הספר, ואני עם קול הזמיר שלי, היכולת הווקאלית והשמיעה המוסיקלית שלי, הייתי בטוחה מאוד בעצמי.
ונחזור לארוע כן החתונה הראשונה, אכן חתונה משמחת אבי הגאה בילדיו שירשו ממנו את הקול הערב העלה אותנו לשיר את השיר של להקת פרחי מיאמי "מהרה", אני ואחי פצחנו בזמר, שרים עם מבטא אמריקאי, שרים ונהנים לימים עת בגרתי הביאה גיסתי את קלטת הווידאו של החתונה ואני מזועזעת כל השיר אני מזייפת אחי ששר במדוייק תו אחר תו זוכה לגלגול עיניים וזלזול משווע מאחותו הגדולה.
אני זייפנית?!
ובכן כן, ולמדתי זאת בדרך הקשה.
למרות שאני מעדיפה לומר כי אני מלחינה את השירים מחדש.
ועל הסיפור הזה יאמר הגמל לא רואה את הדבשת.
אגב בחתונה אחי שר נפלא לחתן ולכלה, בלי זיוף כלל וכלל.