עבודות שלי אלבומי יום הולדת

קבלו את.....

יום שבת- רויטל ביטון

יום שבת כמה נפלא
יום של חופש ומנוחה
יום בו כל יגע מוצא מנוח
בו אפשר לשבת הכל לשכוח
יום שנפש לו מחכה
בקוצר רוח מצפה
יום שבת יום רגיעה
יום שבת יום מיוחד
בימי השבת המיוחדים היינו אני ואחי וגם שכנים ובני דודים עורכים פסטיגלים ואורוויזיונים כל ילד בחר שיר, אותו הוא היה שר אחר-כך כולנו היינו צריכים לבחור איזה שיר היה הכי יפה איזה מנצח.
אני ויוני חיברנו שירים מקוריים:
השיר שלי- "היום הוא בא"
בבוקר סתיו שלכת היא מהלכת
מחכה ליום שכבר יבוא אליה
ויקח אותה בזרועותיה
יום אחר יום עוברים
בלי שום הסברים
והיא מחכה לו
ולא לא אכפת לו (מזיז לו) כל פעם שיניתי
פזמון: היום הוא בא היום הוא בא לאחר שכבש את ליבה
היום הוא בא היום הוא בא לאחר ששבר את ליבה בגלל (צילה, גילה, שילה (בהשפעת היפים והאמיצים))
עכשיו הם חברים
וזה לזה עוזרים
בקרוב מתחתנים
ויהיו להם ילדים
שוב פזמון.....
אני כותבת וצוחקת על התמימות.

השיר של יוני: "במושב"
אני שוב מתעורר
ורואה את עצמי בעולם אחר
מולי עומדות מראות
שאותי הם מרהיבות
עצים ארוכים וירוקים
שעליהם צומחים תפוזים
פזמון: במושב במושב
ינבח לו כלבלב
ציפורים יצייצו ופרחים יפרחו
כי המושב שלנו נהדר
מכל השאר
היה גם בית ב' אבל אני לא זוכרת אותו, אבל תראו איזה התבננות של ילד בכיתה ד' מדהים.
אני זכיתי בתחרות ולשיר של יוני אפילו עשינו קליפ משוכלל חיים מדהימים בצפון.

סיכות למטפחות

הכנתי כמה סיכות למטפחות
פשוט וקל מאוד

הנה כמה דוגמאות

אני זייפנית?!

בשבת ישבתי עם אחי יהונתן והעלינו זכרונות מהעבר, הוא סיפר לי כי חברו שהתחתן זה מכבר ביקש ממנו לשיר ביום חתונתו, עוד הוא מספר ואני חוזרת שנים אחורה לחתונות אחי בני הבכור.
שם בימים ההם היינו אני ואחי צוות הווי ובידור לכל המעוניין היינו שרים בדשא הגדול שליד המכולת בדשא של  סבתא סוליקה, מאחורי הבית ואפילו לשכנים, השיר של מדונה היה אז להיט papa dont preach אבל אנו באוזננו הילדותיות שמענו ושרנו בקולי קולות פפה דונט פיצ' דומה אבל לא מדוייק בכל מקרה הדבר הסב הנאה רבה לשומעים או כך זה נראה.
במהרה צרפו אותי ואחר-כך גם את אחי למקהלת בית הספר, ואני עם קול הזמיר שלי, היכולת הווקאלית והשמיעה המוסיקלית שלי, הייתי בטוחה מאוד בעצמי.
ונחזור לארוע כן החתונה הראשונה, אכן חתונה משמחת אבי הגאה בילדיו שירשו ממנו את הקול הערב העלה אותנו לשיר את השיר של להקת פרחי מיאמי "מהרה", אני ואחי פצחנו בזמר, שרים עם מבטא אמריקאי, שרים ונהנים לימים עת בגרתי הביאה גיסתי את קלטת הווידאו של החתונה ואני מזועזעת כל השיר אני מזייפת אחי ששר במדוייק תו אחר תו זוכה לגלגול עיניים וזלזול משווע מאחותו הגדולה.
אני זייפנית?!
ובכן כן, ולמדתי זאת בדרך הקשה.
למרות שאני מעדיפה לומר כי אני מלחינה את השירים מחדש.
ועל הסיפור הזה יאמר הגמל לא רואה את הדבשת.
אגב בחתונה אחי שר נפלא לחתן ולכלה, בלי זיוף כלל וכלל.

גיבורה גדולה

כידוע לכל המכיר אותי גדלתי במושב אביבים, אני אחרי רצף די נאה של שלושה בנים, נולדתי כדי להראות שכל מה שבן יכול גם אני יכולה, וכך בכל ילדותי תמיד הייתי בת בן, משתתפת בריצות למרחקים קצרים, משחקת מחניים וכדור סל, גם כשלעגו לי לא וויתרתי, הראתי להם כמה אני טובה ושאני מצליחה לא פחות מהם.
אחד הנוהגים שהיה לאחי היקרים ליאור ואריק הקרויים שמשון ויובב, אשר נהגו להדהים אותי ואת אחי יהונתן במעלליהם ובנסיונותיהם לשונרר מאיתנו כספים אך זה יסופר בפעם אחרת.
היה לטפס על גגות הבִּיטִימוּן, או בעברית צחה "בית-אימון" מחסני אפרוחי תרנגולות שנזנחו זה מכבר משימושם המקורי והיוו מקור של אושר לחיי ילדים קטנים כמה אוצרות נמצאו שם, כמה פעילויות אין ספור, ומה שהסתתר על גג הביטימון היה בגדר תעלומה לא פעם אחי חזרו מהגג עם הפתעות מופלאות, בובת ברבי שראו וידעו ימים טובים יותר עם תספורת הדי קקי, צמיג של אופניים, רדיו טרנסיטור ישן, אכן אוצרות לילדים עם דמיון.
החלטתי ללא חרטות על הגג לעלות שינסתי מותניים אזרתי אומץ, על גדר ברזל טיפסתי מתחתי ערמות של בקבוקי זכוכית שבורים ואני יחפה כתמיד, דודי לא נמצא בכדי לגעור בי שאני חָסְנָה הולכת יחפה' אז לְמָה נעלים יותר כיף לחוש את החול ברגלים, עודי מטפסת ואחותי הגדולה גאולה מבעד לחלון מתבוננת היא צופה באחותה בת ה-10 מאמצת את שרירי ידיה הקטנות בעוד ישבנה נישא אל על אל עבר הגג, פתאום קול מבליח מפר את דממת הריכוז והאומץ: "מה את עושה?" מרוב בהלה שמטתי את ידי וכל כובד גופי ובמיוחד ישבני נפל על שברי הזכוכית, בושה וחבולה הובילה אותי אחותי הגדולה לעבר אחות הישוב שרה ז"ל, היא חטאה את המקום והסבירה לי כמה מסוכן לטפס על הגגות, אך אותי כל מה שעניין זה:
למה צעקת גאולה כמעט הגעתי כמעט הצלחתי, כלל לא פחדתי למה הפרעת לי לטפס.
בבית התקבלתי כגיבורה על-ידי אחי הצעיר יהונתן, כן אני אחותו הבזה לסכנה נעמדת מולה ואף נפגעת ולא מתייאשת, ובשקט לוחשת ננסה שוב מחר.

לחם לשבת

לחם
ידוע לכולם חשיבותה של הפרשת חלה והסגולות שבה
בדרך כלל ביום חמישי אני אופה לחם בגריל, מי שטועם את הלחם שלי פשוט מתלהב ומבקש מתכון
אז הינה המתכון ללחם מוצלח ביותר, המתכון של אמא.
קילו קמח
כף שמרים יבשים אפשר קצת יותר בחורף
כף וחצי גדושות של סוכר
כף גדושה של מלח
וכארבע כוסות מים
לשים את הכל עד שנוצר בצק רך ונעים מטפיחים למשך שעה
לשים שוב את הבצק, ובטפיחים לכ-15 דק' נוספות קורצים 7 עיגולים ומחכים עוד 7 דק' לבנתיים מחממים את הגריל על הגז ומכניסים אותו לחשמל, אצלי יש חלוקי נחל בתוך הגריל כך שמקבלים לחם כמו של פרינה על אבנים, מכניסים בכל פעם לחם אחד כשהצד הפונה כלפי מטה הופך להיות כלפי מעלה. לוקח בערך 2 דקות ולחם נאפה.
וזאת התוצאה:

אפשר גם פיתות קטנות

בהצלחה
רויטל