2010 מיני אלבומי יום הולדת

הבובה של המעיל של יוסף

בעקבות המעיל של יוסף בובה שהכנתי

בובות ספוג puppet

בובת ספוג אביגיל שהכנתי

Vintage Mini Album

יכול להתאים לכלה שמתחתנת לאירגון הסידורים לפני החתונה אחלה מתנה

זכרונות ילדות של יוני

באחד מלילות שישי הנעימים במושב כאשר שמיי היקום היו זרועים כוכבים זוהרים שהניחו אורם על פסגות ההרים הרחוקות, יצאתי לנשום את אויר הקיץ הנעים שליטף את עורפי כשריח שיח השיבה עלה באפי, נזכרתי שוב במימי הילדות השמים, כאשר לילות שישי אלו היו הזדמנות לחגיגה בלתי פוסקת של פסטיגל שירים בנימה ילדותית, או משחקי מחבואים עם הדודים והדודות.
אך התייפחתי, לילות שישי שכאלה היו משאת עונג לכל השבוע כולו, אושר זך של חוויית אהבה אמיתית ללא סייג.
חיק משפחה גדולה ואוהבת, שמחת ילדות שאינה מרפה ולו לרגע, נחת מיוחד מאין כמוהו.
משחקי הקלאס, החבל וחמש אבנים היו אז ערגה לכל נפש צעירה, המחסן הישן שבו כלי זכוכית ישנים וארגזים ששימשו רהיטים, עוד זכורים לי כאילו כל זה חלף הרגע ימים כאלה לא אשכח לעולם.
והנה עכשיו על אותם מדרגות ישנות של אותו בית ישן, שקיבל עם השנים צורה חדשה אך תמיד נותר בו נימה מן הישן, יושב אני לבד, בליל שישי קיצי ונעים והשירים מהפסטיגל האחרון מתנגנים מבין שפתי, ובזה הרגע נצחתי בחמש אבנים, ואני רץ להסתיר עצמי במשחק המחבואים, ואחרותי הגדולה שוב מורה אוני התלמיד שמצייר בפחם מגיל כ"כ צעיר, אך הכל רק בדמיון כי מסביבי שוררת דממה... דממה של קץ ילדות נעימה, ואף שיש עדיין ילדות מסביב הרי שאינה מזכיאה ולו במעט את הילדות שלי.

סתיו- כתב יהונתן ביטון

שלכת מאוחרת של סתיו
צליל טפטוף על גגות הבתים
רוח מפאת מערב
יללות גורים חתים
נשאה הרוח אבקני חצב
שברי עלים מתים
חריצי גלגלים בשביל רחב
רסיסי האופק בערפל לוטים
טביעות רגלים יחפות בבוץ הקר
בוססה אדמת חמר עקר
טיפות על עלים כבדולח יקר
נישא ריחו של חורף קר.

עובדיה חממה - תפילה לדרך (עם גד אלבז)

ה' ישמור את כל החיילם שלנו

חולה עליך

כבר שבוע אני עם דלקת גרון חמורה והבן שלי חולה

אוף כל כך מרגיז לא להרגיש טוב, להיות חולה במיוחד כשגם הבן שלך חולה איתך

אני עיפה מאוד וכואב לי הגרון לכן אקצר

למי יש תרופת סבתא בשבלי

נמאס לי שאומרים לי ויראלי

עונת מעבר מתי זה כבר נגמר

עונת מעבר והיום לי כה מר

דלקת דלקת אינך מתעייפת

חפשי לך מקום אחר להתאחסן

כי לי פשוט כוחות אין

גלרייה - יש לי אח מוכשר

גלרייה - יש לי אח מוכשר

מטפחת יפה ומהממת לבנה וחגיגית כמה מחמאות קיבלתי עליה

יש לי אח מוכשר

יש לי אח מוכשר

שיר מדהים ומרגש על אמא אין דברים כאלה לבכות ממש

תמיד וכל הזמן אמא כאן אוהבת אותך אמא!!!!!

מילות השיר- אמא כתב אריאל ביטון הלחין ושר יהונתן ביטון.

ואת שם יושבת בפינה ובוכה
וצער כל העולם על כתפך
ופיך ממלמל חרישית עוד ברכה
והיגון עוטף את גופך
ופניך חרושות קמטים מדאגה
לכל אהובייך לכל ילדיך ולמשפחתך
תר אחר דרך איך ניתן להגיע
אל ליבך המשוטט במרחבי האין סוף
ולומר לך אנו כאן אמא רק בקשי הכאב שיחלוף
ואת במבט מלטף עד כאב
בדמעה שזולגת אל מפתח הלב
אומרת הכל בלי לומר שום דבר
זהו גורלה של אם אלוקים כך בחר
ואני רק עוד ילד פורץ לי בבכי
רץ אליך ומחבקך ונפשי אוי נפשי
מבקש ללמוד את רזי אהבתך
אוי אמי יקירתי את אני וכולי בזכותך
תר אחר דרך....

חוזרים לעבודה!

היום זה היום האחרון של חופשת הלידה שלי, כן מחר חוזרים לעבודה בגן, מובן שכמי שיצאה לחופשת לידה  בחופש הגדול עברה גן תוך כדי החופש לא חשתי כל-כך בחופש.
ועם כל זאת תכננתי כל-כך הרבה דברים, כן החופש אני אלמד לתפור, בטח אני אכין תיק מיוחד לתינוק, החופש אני אפנק את הילדים כל יום נכין יצירה אחרת הרי אני גננת, החופש אני אסיים את העבודה שהבטחתי לעצמי לסיים מזמן, או כשאצא לחופש, אתפנק לי ואעשה מסז' טיפולי וכמה טיפוליים טבעיים.
רבות מחשבות, הנה חלף לא החופש ואפילו לשתות וויטמינים אחרי הלידה לא הספקתי, אולם עדיין אני חושבת אולי בכל זאת אני אספיק ואלמד להכין שמיכת טלאים לבני הקטן.
עם כל זאת הקושי הכי גדול הוא לשים את הבן שלי הקט בן שלושה חודשים במעון, אפילו שאני יודעת שהמעון מצויין והמטפלות נהדרות, הפרדה קשה מנשוא איך לעזוב ילד שלי מלאך מקסים לבד עד השעה ארבע בצהרים אוף קשה לי מאוד מקווה שזה יעבור ושהוא לא יחוש בחסך אימהי.

איך הכל התחיל

הכל התחיל בזה שנולד לי אח קטן, אח שאוהב לחלום ולחשוב המון להגות רעיונות, ולהפליא בדעות, עוד שהיינו קטנים היינו מתחרים זה בזה, אז עוד הייתי מהווה אתגר בתחרות כיום אני אוכלת אבק לרגליו.כל דבר שעשינו ביחד הייתה בו תחרות, גלויה ואפילו שופטים, שהשתנו בהתאם למטלה ובהתאם למי שנכח בבית, אני לא אשכח כמה הייתי גאה בעצמי עת פנינו אני ויהונתן אל השופטת הדגולה גאולה בבקשה לקבוע איזה מהציור של הנשים אותן ציירתי (עד היום אני מציירת באותה רמה חחחח) היא הכי יפה, גאולה פסקה של רויטל היא יותר פרופורציונלית, פרופורציונלית, מה זה?בהחלט לא ידעתי לשאול לא העזתי ונזכרתי במשפט שהמורה דבורה יקוטי למדה אותי ואף היה תלוי על כתלי הכיתה: "אין הביישן למד" ומשום מה לא הצלחתי ליישמו,אך מאושרת ממני לא הייתה אני ניצחתי, ניצחתי!!!!!יוני נבוך מההפסד המשיך להתאמן כנראה עד, שלמד תווי פניה ומבנה גופה של נערה אישה וצייר באופן מעורר התפעלות, ואני עד היום נחה על זרי דפנה אני נצחתי!

אביבים מקום שאוהבים

זיכרונות מן העבר- מאת רויטל ביטון

נתבקשתי מאת ורד המדריכה הפדגוגית שלי להעלות על דף את הזיכרונות הקדומים של שחר ילדותי עת בקרתי בגן הילדים.

רק הנחתי הקולמוס ואותיות דיו התפרצו ממנו מחכים להשתחרר זיכרונות נעימים יותר ופחות, החילותי לרשום וכך היה שלפני כל הזיכרונות עלתה במוחי המחשבה על הפרוסה עם הריבה והמרגרינה שהסייעת חסיבה הכינה, בחום ואהבה אחר שעת המנוחה.

נזכרתי במעברים לחדר קטן ונעים שם למדו רק הבוגרים אותיות ומספרים.

ומתוך הרישום עלתה בי המחשבה על איך ישבנו במעגל בדממה, ופינו הקטן נעול כחותם כי המפתח איננו נזרק הוא לים. ובעודנו יושבים בדממה חרישית שחה הגננת על מעשה בראשית, ספרה על איזה איש מפוזר, ואנו צחקנו בקול משוחרר.

מחשבה במחשבה נשזרת והנה נוצרה לי כבר שרשרת, ובעודי נזכרת בשיר בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת, ואני חבר בוחרת רוצה לבחור ביוני הילד החכם תכול העיניים אך בוחרת במיטל אדומת הלחיים.

והנה בראשי כבר הסתיים המשחק ומשחק אחר מתחיל אחריו "יש לנו גולם במעגל הגננת מכריזה" איש לא מבין ואין מבוכה, במשמחה רצים סביב המעגל מנסים לתפוס הגנב, ובהחלט מאמינים שאם אבדה המטפחת נקבל טפיחה הגונה ולא אחת.

וממשחקי חברה למשחקי הבוקר המשושים היוצרים צורות אחרות סקרנו את ידי העמלות ושוב מנסה ליצור צורה ושוב פרח אוף זה מה שיצא.

בשעת הצהרים בין השעה 12:00 לשתיים, כל הגן שונה וסודר כולם יושבים כמו במסדר, צופים בתוכנית פרפר נחמד, לומדים על חגים ומושגים לא מעט.

לקראת החגים תמיד לבשנו לבן, ובחג הפסח ערכנו סדר עם שולחן,

ליד הגן היתה כרם קטנה, עליה טיפסנו חיש קל בצרנו ענבים מלא חופניים כתשנו אותם בשתי ידיים, בתוך בקבוק קטן של תרופה לשיעול נכנס היין המיוחל, ואנו חיכינו להגיע לבית לתת לאמא שתשמור לאליהו הנביא יין טרי אם כי לא כל כך טעים, עת הגעתי הביתה, אמא על הבקבוק הביטה, "חמץ" פסקה ולא הוסיפה הבקבוקון נפתח מיד ותוכנו לבטני נשפך, זהו מצטערת אליהו, את היין לא תוכל לטעום גם כך הוא היה נורא ואיום,

זכורה לי גם תקרית לא נעימה כאשר ילדה קראה לי במילה לא יפה נחרדתי ממש הזדעזעתי לבית בריצה ברחתי, על המחסן הגבוהה טיפסתי שם ישבתי ולא ירדתי, שמעתי את חסיבה הסייעת קוראת לי בדאגה גם אמי הייתה מאוד לחוצה אך אני לא הייתי מוכנה להשמיע קול ולהודיע שאני בריאה ושלמה, רק אחרי תחנונים הסכמתי להשמיע קול, אמא הורידה אותי בחרדה, נזפה על שטיפסתי למעלה למקום סכנה, אני סיפרתי את שהילדה אמרה ואמא כעסה ופלטה קללה, והסייעת חסיבה אותי חבקה ולגן חזרתי בשמחה אך עם הילדה המקללת לא דיברתי, כי אפילו סליחה היא לא אמרה לי.   

מסיבת הסיום המדהימה של גן אלה כוח תש"ע

מסיבת סיום גן אלה כוח תש"ע הכנת תיפאורה האח המוכשר שלי יהונתן ביטון

קצת מהעבר הלא רחוק כל-כך

הולכים לגן

כשיוני אחי עלה לגן אני עליתי לכיתה א', אני הייתי ילדה מאוד אגואיסטית כנראה כמו רוב הילדים, ומכיוון שגדלנו במושב, לא היתה המולה לא סביב העליה לכיתה א' ולא סביב הכניסה לגן, במיוחד לא כשמדובר בילדה השביעית ובילד השמיני.
את תפקיד האמא המובילה את בנה הקט לגן יושבת איתו ומחכה שירגע ולא יבכה, מעודדת אותו ומבטיחה שתחזור בשעה 13:30 לקחתו מילאתי אני.
מה אומלל היה אחי שבמקום הסברים שזה זמני ואני בסוף היום אחזיר אותו הבייתה הוא קיבל תמונה של גב ואת המילים ביי יוני, כן ככה ביי והלכתי לכיתה א' אחרי הכל גם לי יש יום חשוב מאוד.

מכיוון שיום כיפור מגיע, אני רוצה לבקש סליחה!!! סליחה שלא הייתי יותר רגישה ואכפתית, סליחה שאותך בגן בלי הדרכה השארתי, סליחה על צער שגרמתי, סליחה! סליחה!

בימים אלה אני מתמודדת עם העובדה שאחי היקר פורס כנפיים, לאן?

לירושלים, הוא התחיל לעבוד שם בתור גנן, וכעת הוא נשאר כיפור, כל-כך קשה להתרגל לעובדה שהוא רחוק כל-כך,

אבל גם ממרחק אני שולחת לו כתיבה וחתימה טובה וצום קל.

מטפחות מעוצבות- צעיפים אין דברים כאלה.